<h1>המנהיג הלכ' אירוסין ונישואין</h1>
<h2>דף ח:</h2>
אסור לעשות חופה ולכנוס ביום ראשון שלפסח, וכן בכל המועדים ובחוליהן, ואע"פ שאין כתו' בו שמחה, הלא הוקשו כל המועדי' זה לזה, שנ' בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות, ולא עוד אלא שפתח בו הכתו' תחילה וכתי' ושמחת בחגך ולא באשתך. ולא מבעייא ג' רגלים אלא אף ר"ה ויום הכיפורי' כרגלים לעניין אבל לפניהם הם כי"ד יום לפני הרגלים אחריהם והם בכלל כל המועדות בתפילה ובקדוש, ונקראו בפסוק מקרא קודש הילכך אסור בכולן לכנוס. וזה ששנינו אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמי' מפני ששמחה היא לו, ואין מערבין שמחה בשמחה, ומארסין אבל לא כונסין. ובירושלמי ר' יעקב בר אחא שמע לה מן הדא מלא שבוע זאת וניתנה לך גם את זאת, וכדאמ' רבא מלא שבוע זאת, מיכאן שאין מערבי' שמחה בשמחה. ובבבלי מניין שאין מערבי' שמחה בשמחה, דכתי' (זאת) [ב]חנוכת הבית עשו שבעת ימים והחג שבעת ימי', ואיבעי תימ' מדכתי' מלא שבוע זאת, ואיבעי תימ' מדכתי' ושמחת בחגך ולא באשתך, ואיבעי תימ' מפני הטורח, אינמי מפני ביטול פרייה ורבייה. ואע"פ שאסור לישא במועד מותר לישא ערב הרגל דעיקר שמחה וטירחא חד יומא הוא, ולמאן דאמ' משום בטול פרייה ורבייה שמא ישהו את עצמן עד הרגל ונמצאו בטילים מפרייה ורבייה, לחד יומא לא משהי איניש נפשיה, אבל מחזיר הוא את גרושתו במועד שאינה תחלה לו ואינה שמחה לו. ירושל' הדא דתימ' מן הנישואין אבל גרושה מן האירוסין אסור.
ובתשובו' הגאוני', אע"פ שאמרו אסור ליכנוס במועדי', אבל כינסה קודם הרגל יום או יומים יכול ברגל לעשות סעודת אירוסי' מפני שעיקר השמחה בחיבת לילה הראשון, ויכול לעשות סעודתו בי"ט, שכן מצינו כולהו למחדי בסוכה, ואין שמחה אלא בחופה, ובודאי כשכנסה קודם הרגל מיירי, דאי ברגל הא ברגל כתי' ושמחת בחגך ולא באשתך. וכת' רבי' היי ז"ל, כי סעודת האירוסי' האסורה במועד היא אותה סעודה שעושה אבי הארוסה לארוס דמיקרייא סעודת אירוסין וכדתנן [פסחים מ"ט ע"א] לאכול סעוד' אירוסין בבית חמיו, ותנייא סעוד' אירוסין רשות דברי ר' יהודה, ר' יוסי אומ' מצווה, ומקרייא נמי סעודת חתן, וכדתנן [ב"ב קמ"ו ע"א] השולח סבלונות לבית חמיו ושלח שם במאה מנה ואכל שם סעודת חתן אפי' בדיניר וכו', אבל סעודה שעושה הארוס לאבי הארוסה לא מיקרייא סעודת חתן.
